פגיעה בעבודה
מהי פגיעה בעבודה
תאונה בעבודה:
תאונה אשר אירעה עקב העבודה ותוך כדי העבודה אצל המעביד או מטעמו,
לעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב העיסוק במשלח ידו.
מחלת מקצוע:
מחלה אשר נקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף מס' 85 וחלה בה,
בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב העבודה אצל המעביד או מטעמו של המעביד, ולעובד עצמאי – עקב העיסוק במשלח ידו".
מיקרוטראומה:
הנו רצף פעולות אשר העובד מבצע במהלך עבודתו,
כאשר כל פעולה מהווה פגיעה זעירה בפני עצמה, סה"כ מכלול הפגיעות הן אשר גרמו לפגיעה עצמה.
מי מבוטח בפגיעה בעבודה
עובד-
פגיעה בעבודה שכיר:
עובד זולת שוטר כפי המשמעות בחוק משטרת ישראל,
סוהר לפי המשמעות בחוק שירות בתי הסוהר ועובדים בשירותי כוחות הביטחון כפי המשמעות בסעיף 63א בחוק שירות המדינה.
פגיעה בעבודה עצמאי:
עובד שהנו עצמאי זולת מי שהנו נמנה עם אנשים אשר הוצאו מכלל העובדים העצמאיים,
לעניין הסעיף הנ"ל, ובתקנות וכן לאחר התייעצות עם ועדת הרווחה והעבודה; הוראת השעה תשס"ז-2007.
אדם הנמצא בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי
ובמקום או אצל אדם המאושר לכך לפי התקנות, לעניין זה יראו אדם המשתקם כפי הגדרת חוק זכויות אנשים עם מוגבלויות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס"ז-2007, וכמצוי בשיקום מקצועי; (תקף עד 7.8.2017).
אדם הנבחן עפ"י סעיף 22 חוק החניכות, תשי"ג-1953
או כפי הפרק השלישי לחוק שירות התעסוקה, והוא בשעת בחינה בלבד.
מי שמתאמן לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ"ז- 1967
עציר או אסיר
אשר עובד בעבודה שאינה מן השירותים אשר נקבעו בתקנות שירותים רגילים של בתי הסוהר או מקום מעצר.
חוסה במעון או במעון נעול על פי חוק הנוער
עובד בעבודה אשר אינה מן השירותים שנקבעו כשירותים רגילים של מעון או מעון נעול כאמור.
מי ששכרו נקבע על פי חוק (לדוגמא: שר, חבר כנסת, שופט, נבחר ציבור)
מקרים מיוחדים:
עובד אשר נמצא בחל"ת -
בחופשה ללא תשלום מושעים יחסי עובד- מעביד ואין העובד חב חובה לעבוד,
ומי שאינו עובד אין חשש שתקרה לו תאונת עבודה.
עובד זר/ עובד שטחים-
כל מי שעובד בישראל והתאונה ארעה לו בישראל.
עובד בחו"ל-
עובד מהסוג הנ"ל יהיה מבוטח במידה הוא ומעבידו הנם תושבי ישראל וכן חוזה העבודה נערך בישראל או גם אם חוזה העבודה לא נקשר בישראל, בלבד ובמקום העבודה לא היה ביטוח נפגעי עבודה וקיים חוזה ביניהם.
עובד אשר נמצא בשבתון-
אם נפגע במהלך מילוי חובותיו למעסיק, פגיעתו תחשב כפגיעה בעבודה.
יום גיבוש-
תאונה המתרחשת בעת פעילות נלווית לעבודה על סוגיה השונים- אז נבדוק את מהות האירוע,
זיקה לעבודה, מידת העניין שיש לעובד והדבר השני בחינת הפעילות בה היה העובד מעורב ומידת הקשר של אותה פעילות לאירוע.
סוגי פגיעות מיוחדות:
ישנם שלושה סוגי פגיעות, הראשונה, פגיעה הנראית לעין והתוצאה נראית לעין,
לדוגמא נגר החותך את אצבעותיו.
השנייה, פגיעה הנראית לעין אך הנזק אינו נראה לעין לדוגמא הרמה של משהו כבד ופגיעה בגב התחתון, והשלישית פגיעה מגורם שאינו נראה לעין והנזק אינו נראה לעין לדוגמא פגיעה נפשית .
אירוע מוחי/ אירוע לב-
בפגיעות מסוג אלו נחפש אירוע חריג אשר גרם לפגיעה לדוגמא ויכוח חריג עובר לאירוע.
פגיעה נפשית-
בפגיעה מסוג זה נחפש אירוע חריג אובייקטיבי, וכן מבחן סובייקטיבי כיצד האירוע החריג השפיע על הנפגע ולא כיצד היה אמור להשפיע על האדם הסביר.
פגיעת גב-
על הנפגע להוכיח כי ביצע פעולה חריגה אשר בגינה נפגע בגבו.
בקע מפשעתי-
על הנפגע לעמוד בשלושת תנאי סעיף 84 לחוק הביטוח הלאומי:
1. הבקע הופיע תוך מאמץ לא רגיל.
2. הפסיק את העבודה וכן קיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות.
3.נמסרה הודעה למעסיק תוך 72 שעות.
תאונה בדרך לעבודה-
תוכר כפגיעה בעבודה מרגע שהנפגע יצא מרשות היחיד מביתו או המקום בו לן והיה בדרכו לעבודה.
תאונה בדרך מהעבודה-
תוכר כפגיעה בעבודה כאשר העובד היה בדרכו ממקום עבודתו לביתו.
ערעור על החלטת פקיד התביעות:
כאשר פקיד התביעות אינו מאשר את הפגיעה בעבודה,
קמה לנפגע זכות לפנות תוך 12 חודשים לבית הדין האזורי לעבודה, להגשת תביעה להכרה בפגיעה כפגיעה בעבודה.
לקבלת שירותי המשרד השונים בקרו בעמוד הבית.
